החזר ארנונה רטרואקטיבי – כיצד ניתן לקבל מהעיריה החזר של תשלומי ארנונה על התיישנות ארנונה?

בהתאם לתקנות ההסדרים למשק המדינה (1993), תעריף ארנונה המוטל על נכס נקבע, בין היתר, לאור סיווג השימוש שנעשה בו.
בתי המשפט דנו רבות בשאלת פיצול נכס למספר סיווגים ותעריפים שונים ונקבע כי סוגיה זו יש לבחון על פי הזיקה בין חלקי הנכס השונים ועל פי תכליתם. – קרא על הפחתת ארנונה על ידי קביעת סיווג ספציפי לנכס

המציאות מלמדת, כי הרשויות המקומיות מחפשות דרכים להגדלת חיוב הארנונה ולעיתים קרובות הן עושות זאת באמצעות פיצול הנכס ושינוי הסיווג בחלקים ממנו, באופן מלאכותי.

דוגמא להתיישנות ארנונה:

החזר ארנונה רטרו אקטיבי | התיישנות ארנונה
חברה מחזיקה במפעל המשמש לפעילות תעשייתית שבגינה קיים תעריף זול.
עם זאת, העיריה מפצלת באופן מלאכותי את השטח לפונקציות שונות, כגון הפרדה בין שטחי היצור למשרדי המפעל – כך שהמשרדים מחוייבים בתעריף עסקי גבוה באופן משמעותי לעומת תעריף תעשייה (באופן זהה לתעריף המשולם לדוגמא במגדלי משרדים מודרנים).
כל זאת למרות שמבחינת מהותית כלל המתחם על מרכיביו השונים משמש כמערך אינטגרלי אחד המשמש כולו למטרת תעשיה.

זוהי רק דוגמא בודדת, בעוד והחזר ארנונה מושפע באופן מובהק מסוג הנכס.

במרבית המקרים שינויי תעריף מעין אלה אינם חוקיים והם בטלים מעיקרם, שכן החוק אוסר על שינויים בחיוב הארנונה הגורמים לעליה ריאלית בסכום הארנונה החל על הנכס (אולם, העיריה מנסה בכל זאת למצוא פרצות בחוק לשם הגדלת סכומי החיוב).

קביעת סיווג שגוי לנכס, אשר אינה תואמת את השימוש המהותי שנעשה בו בפועל, עשויה להוות הפרת חובותיה של הרשות המקומית כלפי הנישום ורשלנות מצדה, אשר תעניק לנישום זכות השבה של כספי ארנונה ששולמו ביתר בשל הסיווג השגוי.

עם זאת, הפסיקה קבעה, כי יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי נתוניו הקונקרטיים של הנכס
(ראו לדוגמא: ע"א 7669/96 עיריית נהריה נ' קזס; וכן בר"ע 2824/91 עיריית חיפה נ' לה נסיונל; וכן ה"פ (ת"א) 177223/98 פרץ אברהם נ' עיריית חולון; וכן ע"א (ת"א) 2020/05 עיריית חולון נ' טלכור ספקי כוח בע"מ).

לפיכך, על מנת לבחון באם נכס מחוייב בתשלומי ארנונה מיותרים, יש לבצע את בדיקת סיווג הנכס הן לאור הפסיקה המתעדכנת חדשות לבקרים והן לאור נתוניו הספציפים של כל נכס, בכפוף לסיווגים המוגדרים בצווי הארנונה של הרשות המקומית הרלבנטית.