אז איך נקבע סיווג נכס הלכה למעשה?
ניקח דוגמה שתראה לנו כמה משמעותי בעצם לבדוק את חיוב הארנונה ואת הסיווג שמופיע בו אל מול השימוש בפועל.
כאמור, לכל שימוש צריך להיות הסיווג המתאים לו. בדוגמא זו ניקח מבנה משרדים בתל אביב של חברה מהמובילות בארץ, בפיתוח וייצור של תוכנה. הסיווג שהחברה חוייבה בו היה סיווג משרדים.
לכאורה זה נראה תקין – אם בוחנים את הנכס, מדובר במשרדים! הנכס כולל חללי עבודה עם שולחנות, כיסאות, מחשבים. מבנה משרדים לכל דבר ועניין.
אבל… למי שלא יודע, בישראל קיים תעריף ייעודי לשימוש של "פיתוח תוכנה" והתעריף הזה נמוך בכ- 65% מתעריף משרדים.
מבנה המשרדים בדוגמא הנ"ל חוייב בארנונה שנתית בסכום של כשלושה מיליון ₪.
בעקבות כך, חברתנו הגישה השגה לעיריית תל אביב והוכחנו שאכן מתבצע שם שימוש בפועל של "פיתוח תוכנה". בעקבות כך החיוב שונה לתעריף של עסק לפיתוח תוכנה, פחת משמעותית והביא לחסכון של כשני מיליון שקלים בשנה!!!
סיווג הנכס הוא בעצם הפרמטר שישפיע הכי הרבה על חיוב הארנונה של הנכס שלכם וסיווג לא מתאים עלול להביא למצב שתשלמו מאות אחוזים יותר ממה שצריך עפ"י חוק.
אז מה כדאי לעשות?
פשוט! נכנסים לגוגל, מקישים את שם הרשות המקומית, את צירוף המילים "צו מיסים" ואת השנה הנוכחית ומיד יופיע צו הארנונה בתוצאות המובילות.
נכנסים לקרוא את הצו (חוברת שכוללת עשרות עמודים) ובסבלנות בודקים ועוברים על רשימת הסיווגים והשימושים המצויינים בה ומשווים אותם לשימוש שאתם עושים בפועל בנכס.
מצאתם סיווג כלשהו שזהה לשימוש שאתם עושים בפועל בנכס? בינגו! עכשיו צריך רק לראות שאכן לסיווג הזה קיים תעריף זול יותר ממה שאתם מחוייבים כיום ושהוא באמת מתאים למה שאתם עושים בפועל בנכס.
אם זה לא מתאים ואתם לא מוצאים שום סיווג דומה יתכן שכדאי לא לעשות כלום כיוון שלרוב קיים גם "תעריף שיורי" שנמצא בצו שהוא "תעריף סל" לכל סיווג שהוא לא סיווג ספציפי ועפ"י רוב הוא תעריף גבוה.
ולכן במקרה כזה צריך בעצם לחפש מה השימוש הכי מתאים או הכי קרוב לשימוש שאתם עושים בפועל בנכס שלכם.
במקרה ואתם לא מוצאים את השימוש הזול או הזהה הקרוב ביותר לשימוש שאתם עושים בנכס, צריך להיות יצירתיים ולהתייעץ עם מומחה – יכול מאוד להיות שניתן יהיה להביא באמצעות טיפול מתאים לסיווג זול יותר שהוא ספציפית מתאים לכם.
