הפחתת ארנונה – תוך כמה זמן העיריה יכולה לענות על השגה?

ארנונה לעסקים

איך לנצל כשלים בירוקרטים כדי להפחית ארנונה – תוך כמה זמן העיריה יכולה לענות על השגה?

חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו- 1976 (להלן: "חוק הערר") קובע כי נישום רשאי לערער על שומת הארנונה שהתקבלה מהרשות בשל הנכס המצוי בהחזקתו וזאת במסגרת המועדים הקובעים לכך בחוק.
היה ולא יערער על אותה שומה, הרי שהחיוב שהתקבל מהרשות יישאר על כנו לכל אותה שנת מס.ואם אכן החליט הנישום לערער על אותה שומה, הרי שהוא יצפה, ובצדק, כי מנהל הארנונה של אותה רשות, יבחן את טענותיו וייתן את תשובתו לאחר בחינה וחקירה של הדברים בתוך מסגרת הימים אשר מוקצים להשבת תשובה זו.אבל, מה קורה במצב בו מנהל הארנונה לא נתן את תשובתו בכלל ?
כאן חוק הערר מטיל סנקציה חמורה על הרשות וקובע שבמצב שכזה כל טענות הנישום יתקבלו במלואן, לאותה שנה כמובן.ומה קורה כאשר מנהל הארנונה נותן תשובה, אבל תשובה זו חורגת ממניין הימים הקבועים בחוק הערר?שאלה זו לא פשוטה כלל ועיקר, והיא נדונה בפסקי דין רבים אשר חלקם קבעו, מחד, כי לא תחול אותה סנקציה על איחור קל, מאחר והדבר מהווה עונש חמור על הרשות ועל שאר הנישומים המצויים בתחומה שיצטרכו לשאת באותו נטל ואילו מנגד, קבעו חלק מפסקי הדין כי הסנקציה הקבועה בחוק הינה מהותית ויש לקיים את דרישות החוק כלשונן בלי מתן איחורים והקלות לאותה רשות.מעבר לכך, המחלוקת בעניין המועדים הייתה כה עמוקה, שאפילו נדונו סוגיות "קיצוניות", כגון, מהי המשמעות של איחור ביום אחד ומה יחשב המועד בו קיבל הנישום את התשובה וזאת במטרה שיוכל לבדוק האם הרשות עמדה באותם המועדים בחוק -האם סופרים את המועד מהיום הרשום על גבי תשובת הרשות?
האם סופרים את המועד מהיום בו שלחה הרשות את אותה תשובה?
או האם סופרים את אותו מועד מהיום בו התקבלה התשובה אצל הנישום?

קרא עוד על התיישנות ארנונה

תשובות לשאלות הללו נענו בפסק דין שניתן במסגרת עתמ (חי') 2123-12-11 המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית אעבלין.

בפסק הדין נקבע כי המועד הקובע הוא היום אשר אותה תשובה הגיעה לידיעת הנישום.
עוד נקבע כי אף אם איחר מנהל הארנונה ביום אחד, תוטל על הרשות אותה סנקציה חמורה. 

ומלשון בית המשפט:

"… בית המשפט העליון קבע, כי היום הקוטע את מניין הימים הקבוע במסגרת הזמן, הינו היום בו ייודע הנישום בדבר קבלת ההחלטה, ולא ניתן להסתפק ביום בו קיבל פקיד השומה את החלטה שכן "כאשר קובע פקיד השומה את המס בצו שבכתב ומניח את הצו ב"מגירתו" או במחשבו, אין הוא מגשים את התכלית המונחת בבסיס ההגבלה בזמן." [שם, פסקה 9]. ובהמשך לכך הוסבר "לסמכות זו גם מימד פומבי מסוים, שאם לא יבוא לידי ביטוי – לא יוכל הפקיד להיחשב כמי שהשתמש בסמכותו. אכן, סמכותו של פקיד השומה לשום את הנישום אינה יוצאת, לדעתי, מן הכוח אל הפועל כל עוד מצוי הצו בידיעתו הבלעדית של פקיד השומה." [שם, פסקה 10]. אציין, כי לא מצאתי לעשות הבחנה בין הקביעות בפסק דין זה שדנו בסעיף בהתאם לפקודת מס הכנסה, לבין המקרה המונח בפני, זאת כאשר התכלית העומדת מאחורי שני החוקים היא זהה, והרציונאליים שהביאו לפרשנות סעיף 152 לפקודת מס הכנסה, יפים הם גם לסעיף 4 לחוק הערר.
לנוכח האמור, יש לבחון את נקודת הזמן בה יודעה העותרת בדבר דחיית בקשתה על ידי המשיב … לעניין זה אציין כי ער אני לכך שניתנו ע"י בתי משפט מחוזיים פסקי דין בהם נפסק כי איחור סביר בקבלת החלטה על השגה לא יחשב כאיחור שמשמעו קבלת ההשגה. … אכן חריגה ביום אחד, נראית בעין המתבונן כחריגה קלה המצדיקה התגמשות ודוחה קשיחות. אולם על הרשות המנהלית החובה לפעול בהגינות ובנאמנות כלפי הציבור ולעמוד במועדים אשר התווה לה המחוקק. זאת אם לצורך מניעת סחבת במוסדות המינהל ועמידה בפרק זמן סביר, ואם על מנת לאפשר לאזרח לקבל תשובות ברורות וסופיות שיאפשרו לו להסתמך עליהן ולכלכל צעדיו להבא. … על כן יש לראות בהשגה שהוגשה על ידי העותרת כהשגה שהתקבלה, וכזו המחייבת את המשיבים.".
מעוניינים בהחזר תשלום על ארנונה לעסקים? משרד הכלכלנים ושמאי מקרקרעין – אהוד המאירי ושות' פה בשבילכם. צרו קשר עוד היום להחזר תשלום ארנונה לעסק שלכם.

בעלי עסק? מחזיקים בנכס? על מנת להפסיק לשלם ארנונה ומיסים עירונים מיותרים, הנכם מוזמנים לפנות לחברתנו, לשם בחינת החיובים המוטלים עליכם.

יחדיו נוכל להגיע למסקנה אופרטיבית באשר לטיפול הרצוי.
לתשומת ליבכם, הזמן להגשת ערעור מוגבל – חיוב שלא יוגש עליו ערעור במועד עלול להפוך לחלוט וסופי – פנו אלינו בהקדם.
ניתן גם ליצור עימנו קשר בטל': 6243770– 03.

אהבתם את המאמר? מוזמנים לשתף!

Facebook
Google+
LinkedIn
סגירת תפריט
דילוג לתוכן