איך מודדים את השטח לצורך חיוב בארנונה?
חיוב הארנונה, בין אם מדובר בחיוב ארנונה לבית פרטי, בניין או חיוב ארנונה לעסקים, חיוב זה הינו פועל יוצא של גודל הנכס.
ואולם, צו הארנונה של כל רשות ורשות כולל הגדרות והוראות שונות, המכילים שיטות חישוב שונות בכל רשות ורשות.
לא זו אף זו, ישנן רשויות מקומיות אשר הגדילו לעשות וקבעו שיטת מדידה שונה לנכסים המשמשים למגורים, מחד, ולנכסים שאינם משמשים למגורים, מאידך.
זאת ועוד, סוגיה חשובה בעת קביעת גודלו של נכס לצורך החיוב בארנונה הינה שאלת חיובם של שטחים משותפים הקיימים בבניין.
כפועל יוצא מן האמור יש לבחון את הוראות צו הארנונה הרלבנטי ככל הנוגע לחיובם של שטחים משותפים, גלריה, יציע, כניסות מקורות, גגונים, מרפסות פתוחות, מרפסות סגורות, חדרי מדרגות וכיוצ"ב.
כך, לדוגמא, צו הארנונה עיריית חיפה מגדיר שטח נכס כדלקמן: "בשטח הבניין ימדד כל השטח המקורה מקיר חיצוני אל קיר חיצוני שביחידות הבניין כגון: חדרים, אולמות, מדרגות, שירותים, מרפסות, סככות, סוככים וכל הנמצא בין כתלי הבנין וכולל שטחים משותפים. כל השטחים המשותפים יחולקו בין המחזיקים ביחס לשטח הבניין המוחזק על ידי כל אחד מהם; כל חלק כנ"ל יצורף לסה"כ השטח שבחזקת כל מחזיק".
ואילו צו הארנונה של עיריית תל-אביב קובע כי "בשטח הבנין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבנין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה". הצו מוסיף וקובע כי "בשטח הבנין לא נכללים קירות חוץ וקירות פנים".
בנוגע לצו הארנונה של עיריית תל-אביב, קבע בית המשפט הנכבד כי שטח מבואה ושטחי שירותים של משרד, המצויים מחוץ למשרד, הינם שטחים משותפים שכן הם נתונים לשימושם הפוטנציאלי של כל דיירי הבניין ומבקריו (עמנ (ת"א) 122/07 אליעד שרגא ושות' – משרד עורכי דין נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב יפו).
לאחרונה, טיפלה חברתנו במקרה דומה בו הטילה עיריית תל-אביב חיוב בגין שטחי שירותים קומתיים ואלו בוטלו בעקבות הטיפול.
לסיכום, בחינה מקיפה מקצועית של שטח הנכס בפועל נוכח הוראות צו הארנונה הרלבנטיות, יכולה לחסוך כסף רב – להפחית את התשלומים השוטפים באופן משמעותי ביותר ואף לזכות בהשבה של סכומי ארנונה ששולמו ביתר בעבר.
