גבייה בלתי חוקית של היטלי פיתוח עקב אפלייה אסורה בין תושבים ופגיעה בעקרון השיוויון

במסגרת טיפול חברתנו בערעור על חיובי אגרות בניה והיטלי פיתוח אנו נתקלים לא אחת בעיוותים ודרישות תשלום מקוממות.
על מנת לתקוף את החיוב ולהצליח להביא להפחתה מהותית ולעיתים אף לביטול מוחלט, יש לבצע בדיקה מקיפה בשלושה מישורים עיקריים:

א. בדיקה תחשיבית "טכנית" ועובדתית.
ב. בדיקה כלכלית – פרטנית ומהותית עקרונית.
ג. בדיקה משפטית – ספציפית  ועקרונית.

כל הנ"ל משולבים  זה בזה ומשליכים על הטיפול וההצלחה.

במאמר זה, בחרנו להביא "סיפור הצלחה" בו בית המשפט ביטל לחלוטין חלק ניכר מהיטל ביוב.
אם ברשותכם נכסים שחוייבו באגרות בניה והיטלי פיתוח, כדאי לקרוא בעיון את המאמר זה – יתכן שתוכלו לחסוך כסף רב. 

לחץ כאן אם ברצונך לקרוא על הפחתת ארנונה – היטל ביוב לנכס תעשייתי

לחץ כאן אם ברצונך לקרוא על סיפורי הצלחה נוספים

התייחסות בית המשפט למקרה היטלי פיתוח:

ביום 15.2.2011, ניתן פסק דין ע"ר 179-04 אדירים תבור בן שם בנין והשקעות בע"מ נ' עיריית כפר-סבא, שעסק במקרה בו עירית כפר סבא חייבה בהיטל ביוב בעלי נכסים שביקשו היתר בניה להקמת מבנים חדשים בעוד שמבעלי נכסים ותיקים (שלא נדרשו באותו זמן לקבלת היתרי בניה) לא נדרש כל תשלום. זאת, למרות שמטרת ההיטל היתה מימון הקמת מכון טיהור שנועד לשרת את כלל תושבי העיר.

כב' השופטת יעל קלוגמן קבעה בפסק הדין כי:

אין בפי המשיבה (העירייה) כל הסבר ענייני לאותה החלטה, והיא לא הציגה כל טעם סביר ומוצדק לגביה.
אנו סבורים כי החלטה זו של המשיבה סוטה באופן מהותי וקיצוני ממיתחם הסבירות, ועל כן אינה יכולה לעמוד.
לפיכך אנו מקבלים את העררים ומבטלים את דרישות התשלום שהוצאו לעוררות להיטל ביוב-מכון טיהור,
שהן מושא העררים דנן…
…ככל שהעוררות שילמו את הסכומים על פי דרישות התשלום, תשיב להם המשיבה סכומים אלה,
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם."

פסק הדין הנ"ל עוסק בעוד נושאים מקצועיים רבים ומגוונים. אשר לכולם השלכה על גובה החיוב, ומהם ניתן ללמוד וליישם למקרים אחרים.
עם זאת, בחרנו להתמקד דווקא בנושא "עקרון השוויון" המודגש בפסק הדין, הואיל והוא מהווה עקרון יסודי בדיני המס בכלל, כאשר לא אחת נקבע כי מתן יחס שונה כלפי שווים, אשר אין ביניהם שוני רלוואנטי לצורך אותו עניין, מהווה אפליה אסורה.

עקרון השוויון נוסח על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר ונציב מ"ה:

"נקודת המוצא לבחינת הטענה הינה כי עקרון השוויון הוא מעקרונות היסוד של משפטנו
(ראה בג"צ 953/87 פורז נ' ראש עירית תל אביב יפו, פ"ד מב(2) 309).
אף שאינו כתוב על ספר – כלומר, אינו מהווה חלק מחוקה כתובה ונוקשה –
הרי "הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" (השופט לנדוי בבג"צ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693, 698). כל דבר חקיקה מתפרש באופן שתכליתו הינה להגשים שוויון בין אדם לבין חברו ולא להפלות ביניהם
(ראה בג"צ 507/81 אבו חצרה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לה(4) 561, 585).
מכאן, שכל סמכות שלטונית, הפועלת מכוח הוראת חוק, חייבת לפעול מתוך שוויון, שאם לא כן, תחרוג מסמכותה. "

מקרה אחר שבו ניתן להתייחס להיטלי פיתוח:

עקרון השוויון "חוצה גבולות" ומיושם גם במיסים אחרים, לדוג':

בפסק דין עמ"ה 35/94 יהודה דקר נ' פ"ש כפר סבא שעסק בנושא מס הכנסה, בית המשפט המחוזי הסתמך על הלכת חוקה לישראל כשפסק, כי חיובו של נישום בשיעור מס גבוה מזה של חברו שהכנסותיו זהות, עומד בניגוד מוחלט לעקרון השוויון, שהוא עקרון יסוד במשפט המדינה. כן נקבע, כי דין אחד ושומה אחת צריכים להיקבע לנישומים בנסיבות דומות (למשל, הכנסות והוצאות שוות באותו העסק) וכי עקרון השוויון הוא הכלל שצריך להנחות את רשויות המס ביחסה לנישומים, למעט מקרים בהם ראוי להפלות בין נישומים מחמת נסיבות שונות.

בפסק דין ת"א (ירושלים) 1114/99 אליהו שוקרון ואח' נ' עירית ירושלים שעסק בנושא הטלת ארנונה נקבע:
" קשה מאוד לייחס למחוקק חקיקה שפרשנותה היא כפרשנות העירייה גם מעוד סיבה.
בפני כשלוש מאות בעלי נכסים שהעירייה דורשת מהם ארנונות הגבוהות בעשרות אחוזים
מארנונה הנדרשת מתושבים אחרים הגרים באותו אזור ובאותם סוגי בתים.
בסיכומיה טוענת העירייה שהתובעים הם רק חלק מקבוצה גדולה יותר של בעלי נכסים הנמצאים במצב זה.
אמור מעתה שנוכח פרשנות החוק על ידי העירייה נוצרה קהילה שלמה של אנשים
שמיושמת כלפיהם מדיניות של "אי שוויון" ושל הפליה… 
… אי אפשר ליחס למחוקק כוונה לפגוע בעקרון השוויון, תוך יצירה של הפליה בין איש לרעהו."

לסיכום

פסק הדין שמצויין במאמר זה בעניין היטל ביוב, הינו רק דוגמא אחת מיני רבות למקרים שאנו נתקלים מידי יום, בהם מוטלים על נכסים חיובי היטלי פיתוח, שלא בהתאם להוראות החוק ופרשנותו הלגיטימית.

חבל שתגיעו למצב בו יוטלו על נכסיכם חיובי היטלים ואגרות לא ראויים.
הרשויות המקומיות מאוד יצירתיות ולא תמיד העיוות זועק לעין כמו  בדוגמא הנ"ל – לעיתים רק בדיקה מקצועית מעמיקה, כלכלית ועובדתית, תוך ישום כלל הוראות החוק והפסיקה הרלבנטית  תגלה את אי החוקיות ותפתח את הדלת להפחתת החיובים.