בתשלום ארנונה חייב מי ש"מחזיק" בנכס – מי זה בעצם והאם אפשר להמנע מתשלום?
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) קובע כי בכל שנה תטיל רשות ארנונה אשר תשולם על ידי המחזיק בנכס. אם כך, עלינו לשאול את עצמנו מיהו אותו מחזיק וזאת מאחר וקביעה שכזו טומנת בתוכה השלכות כלכליות – מי הוא החייב בתשלום הארנונה לרשות ולמי יש זכות חוקית להגיש השגה על אותו חיוב ארנונה.
המחוקק נתן הגדרה כללית למי הוא אותו מחזיק, כך למשל בעלים או שוכר של נכס, אולם המחוקק גם הוסיף מי לא יחשב כמחזיק כדוגמא אדם ששוהה בבית מלון או בפנסיון.
מאחר וההגדרה הכתובה בחוק איננה ממצאה את המקרים החלים במציאות היומיומית בתי המשפט נדרשו לקבוע הלכות בנסיבות שונות כאשר המבחן המרכזי הוא כי המחזיק יהיה בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, גם במקרים בהם הוא לא מחזיק פיזית בחלק משטח מסוים או למשל אין לו כל זכות משפטית בנכס, כמו פולש.
קרא עוד על פרשנות המונח "מחזיק"
כמו כן, ייתכנו מקרים לא מעטים שבהם יתעורר קושי של ממש בקביעת המחזיק, בייחוד מקום שבו קיימים שני גורמים או יותר ה"מתחרים" על תואר זה וכלשון פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין עמנ (י-ם) 54186-02-11 "רזים" רשת מועדוני כושר 2005 בע"מ נ' עיריית ירושלים מנהל הארנונה:
"בעת יישום ההגדרות .. נקבע בפסיקה, כי "מחזיק" הִנו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס (ע"א 8417/09 עיריית ירושלים נ' ששון לוי [פורסם בנבו] (21.8.2012)). בהקשר זה צוין, בעניין משרד הבריאות (רע"א 9813/03, לעיל), כדלהלן: "ייתכנו מקרים לא מעטים שבהם יתעורר קושי של ממש בקביעת ה"מחזיק", בייחוד מקום שבו קיימים שני גורמים או יותר ה"מתחרים" ביניהם על תואר "בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס", או ליתר דיוק המצביעים האחד על רעהו באומרם כי האחר הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר כאמור. על מנת להכריע בכך, יש לבחון מי מביניהם אכן מקיים את מירב הזיקות הרלבנטיות לנכס. בהקשר זה ראוי להדגיש כי אין מדובר במבחן טכני-כמותי אלא בניתוח מהותי של הזיקות אשר במסגרתו יש ליתן משקל יתר לאותן זיקות המשקפות שימוש בנכס והנאה משירותי הרשות הלכה למעשה" (ההדגשות אינן במקור).
מכאן, שהשאלה מיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, ועל-כן יהא החייב בארנונה, תקבע על-פי מבחן עובדתי; וכבר נפסק כי "בדרך כלל יהיה זה מי שעושה שימוש בפועל בנכס, אף אם באופן פוטנציאלי קיימים מחזיקים-בכוח נוספים, כגון בעלים" (בר"מ 7856/06, בעניין איגוד ערים איילון, לעיל)."
לכן, בעניינים סבוכים כאלה מומלץ לפנות לבעלי מקצוע על מנת שיוכלו לבחון כל מקרה לגופו.
כך למשל, חברתנו טיפלה לאחרונה באחד הארגונים הגדולים בישראל מול עירית תל אביב. העיריה קיבלה את טענותינו כי אותו ארגון אינו המחזיק הבלעדי בנכס ולא ניתן ליחס לו את הזיקה הקרובה ביותר לנכס, כך שבפועל, בוטל חיוב ארנונה אשר הוטל על הנישום, ובאופן רטרואקטיבי לשנים 2010-2011, וחשבונו זוכה בכ- 5,000,000 ₪ !
וכמובן, שגם נתקבל פטור מלא מחיוב שוטף גדול מאוד ועתידי בנכס זה.
